יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

צוף


מישהי הזכירה לי עכשיו פתאום שזכרה את הספר "צוף" שכתבתי.
היא עשתה לי חשק להעלות אותו לפה.
את הספר כתבתי לפני קצת יותר משמונה שנים, כשהייתי בשמירת הריון עם הבכור שלי, גור.
כל פעם כשאני רוצה להזכר בתמימות ובחלומות שהיו לי לפני שהיו לי ילדים, ובמודל ה"משפחה" כמו שראיתי אותו בדמיוני, אני חוזרת לספר.
"צוף" היה "שם הבטן" של גור.
את האיורים ציירתי בהריון, לפני שידעתי שגור יראה...בדיוק ככה!
גור מאז גדל, כבר בן שמונה. ויש לו כבר שני אחים, נדב ומיקה.
שמונה שנים, וכל כך הרבה מים עברו...
לחיי התמימות. לחיי החלומות.
לחייך גור!

לינק לדפדוף בספר (עם האיורים):
http://shulman4u.com/zuf.html

ולמי שלא נוח לקרוא מהלינק:

"זה אולי קצת מוזר ואולי אף חצוף,
לכתוב סיפור לילד שעוד לא נולד, לך צוף.
ולמרות שעדין עובר אתה,
ולקרוא בוודאי שאין באפשרותך,
נכתוב לך סיפור
על ילד שיוולד מאהבה - זה אתה.

צוף יהיה הילד המאושר באדם
עם עיניים גדולות, חומות או כחולות,
שדרכן ישתקף כל העולם
אבל רק את הטוב שבו יבחר לראות.

הוא יהיה שובב או אולי מופנם,
יאהב לצייר או להפליג בים,
אבל בכל דרך שיבחר, כך הוחלט לעשות,
יתנו לו הוריו להיות עצמאי ואפילו לטעות.

צוף יחווה המון חוויות.
כבר עכשיו מתוכננות לו כמה נסיעות.
הוא יבקר באפריקה בעקבות ההורים,
יחפש יחד איתם את חמשת הגדולים:
אריה, נמר, באפלו, פיל וקרנף גם,
ויתרגש בכל פעם שיצליח לצלם אותם.

הוא יטוס עם הוריו, אם ירצה כמובן,
לטייל ברחבי אירופה בקרוואן.
כך יוכלו להנות מהרים וגבעות,
מנופים נרחבים וחיות משונות,
ואולי אם נספיק, גם כמה תערוכות.

עוד לפני שיגיע לגיל שלוש,
הוא ידע שמהטבע אין לחשוש.
יכיר מסלולים בנגב ובגולן,
יטפס על הרים ובמדרונות יתגלגל על ישבן,
יזכור לשתות מים ולחבוש כובע על ראש,
וכך את הארץ יאהב לחרוש.

לצוף יש מזל - הוריו כה שונים,
עם כל אחד מהם יוכל לעשות דברים אחרים.
פעם יוכל ללכת עם אבא להפליג על סירה,
יגיעו לעכו ואז בחזרה,
ופעם יבלה עם אמא ביום יצירה:
יציירו, יפסלו ואפילו יבנו מכונה!

ולפעמים, אפילו בימים רגילים,
(שאינם שבתות או חגים),
ייהנו בבית סתם להרגע,
לשבת יחד כל המשפחה ולהתחבק באהבה.

צוף יהיה הילד המאושר באדם,
שובב או אולי מופנם,
עם עיניים גדולות, חומות או כחולות,
שיער מתולתל או חלק כמקלות,
ספורטאי או צייר, נגן או זמר,
רקדן או שחקן או אולי מאלף אריות?

ועל אף שזה מוזר ואולי גם חצוף
לכתוב סיפור על ילד שעוד לא נולד - על צוף,
ולמרות שעדין עובר אתה,
ולקרוא בוודאי שאין באפשרותך,
הנה לך סיפור על ילד שנולד מאהבה זה עתה.

כל זאת מתוכנן לך צוף קטן,
אפילו החדר שלך כמעט מוכן,
עכשיו רק נשאר בסבלנות לחכות
ולהתחיל, ממש עוד מעט, להגשים חלומות."

יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

אנוצ'קה

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני עוד לא ראיתי אישה שנראית ככה בזמן ההריון.
רקפת האסיסטנטית ואני, היינו פעורות פה כשאספנו אותה מהרכבת.
אנוצ'קה עשתה את כל הדרך מרמת גן עד ליערות הכרמל בחיפה, השכם בבוקר,
כדי להגשים לעצמה את הפנטזיה להיות טינקרבל הריונית קטנה ביער, ולי את הויז'ן הזה, שהיה לי בראש.
לא יכולתי לדמיין אפילו טינקרבל מופלאה כזו.

כרגיל הכל התחיל מסקיצה.


בקלילות, ושובבות של ילדת תיכון, אנה טינקרבל קיפצה ביער והרגישה כמו בבית.
כל כך טבעית, כמו שדימיינתי אותה.
תכירו את אנה גל.





 

לסיום קצת מאחורי הקלעים, באדיבות רקפת
לצלמים שביניכם שמעוניינים ללמוד על תהליך העיבוד בפוטושופ,
הכל מופיע בחוברת לימוד פוטושופ לצלמים.

עכשיו נותר לי רק לאחל לאנה לידה קלה וחלומית כמו שדימיינה!
מחכה בקוצר רוח לפגוש את הגוזל שלה.

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

מיקה ביער הפיות

הפיה הקסומה שלי בת שנתיים.
מי שעוקב בפייסבוק ובבלוג, יודע שלילדה, איך לומר, לא חסרים צילומים.
בכל צילום שלה היא מפתיעה אותי מחדש. היא כאילו יודעת כבר מגיל אפס מה אני רואה בעיניי רוחי.
הקטנה הזאת כבר היתה בסטודיו עשרות פעמים, ודיגמנה לי בלוקיישנים שונים.

אבל הפעם זה היום המיוחד שלה.
ובראשי היתה מיקה ביער הפיות.
הצבעים היו ברורים לי -פינק/אקווה.
חיפשתי את הלוקיישן המושלם ליער, ולא ממש מצאתי.
בפעם האחרונה שמצאתי פינה נחמדה ביערות הכרמל, הרגשתי שהיה שם עוד משהו שפיספסתי. בחיפושי, חזרתי שוב לאותו מקום והפעם נכנסתי עוד קצת לעומק השביל, ואז התגלה המקום הקסום הזה. יער מהאגדות ממש.
ידעתי שזה זה.

כרגיל, בזריחה, התייצבנו אני, בעלי שכבר רגיל לשעות המוזרות האלה, והדוגמנית הפרטית שלי.
תליתי את הקישוטים, וחיכינו לקרניים הראשונות המוצלחות.

כמו קסם, ברגע אחד, היער נצבע כולו בכתומים וצהובים, והפך ליער הקסום שלי.
מדהים איך לא צריך הרבה בשביל תמונה טובה. רק תזמון מדוייק של האור, וקליק אחד.

קבלו את הפייה שלי, מיקה, ביער הקסום.











ולקינוח, קצת "לפני ואחרי" העיבוד בפוטושופ.
לצלמים שביניכם, את העיבוד ביצעתי בדרך אותה אני מפרטת בחוברת לימוד "פוטושופ לצלמים" שכתבתי.

ולסיום..
קולאז התמונות של מיקה, מגיל אפס עד גיל שנתיים

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

כשאהיה גדול אהיה טייס

נדבי, ילד הסנדוויץ שלי.
ממרח השוקולד בלחמנייה חמה.
הריבה שבסופגנייה -
בן 4 היום.

בדרך כלל לא כל כך מתלהב להצטלם, עושה פרצופים או בורח.
היה לי חלום, לצלם אותו לכבוד יום ההולדת שלו. אבל לא רציתי סתם לצלם אותו. רציתי שהוא יהנה, וירגיש כמוני שהוא מגשים חלום.

אז החלטתי לשחק בנדמה לי.
נדמה לי שאני טייס בכדור פורח.
כרגיל, ציירתי סקיצה של איך שאני רואה את הסט.



 










הצלחתי להשיג את הסל שציירתי בסקיצה, ממש בול אותו סל.
הזמנתי כובע טייסים בכאילו,
והזמנתי 30 בלוני הליום צבעוניים.

אבל לא הזמנתי רוח. באמת שלא הזמנתי אותה.
והיא בכל זאת באה.
אחרי כל התכנונים עד הפרט האחרון, נדב במצב רוח שיא, ביקש להתקלח לפני הצילום כדי להיות חגיגי, התלבש בגאווה, חיכה להכנס לתפקיד הטייס (נו טוב, אחרי שחפרתי לו שבועות..)
והיא באה בלי שהזמינו אותה, הרוח.
הרוח באה במלוא המרץ, סיבכה את הבלונים, יצרה קשרים בחוטים, גרמה לבלונים לשכוח שהם ממולאים בהליום וגררה אותם על הדשא כשהם מתחילים להתפוצץ אחד אחד..
הרגשנו כמו במשימה של תכנית ריאלטי:
אנחנו במירוץ נגד הזמן, חייבים להספיק לשעה האידיאלית, קצת לפני השקיעה.
מנסים להפריד את הבלונים מהקשרים, להאבק ברוח, להתעלם מהעוברים והשבים שלא מבינים מה אנחנו עושים שם עם כל הבלונים האלה, בו זמנית מנסים להשאיר את נדב במצב רוח טוב ולטפח את הסבלנות שלו, שלא תיגמר לו.
אי אפשר לראות את זה בתמונה, אבל הבלונים קשורים לעץ שמאחור, כדי שהרוח לא תעיף אותם למטה.
הצוות סיים את המשימה בהצלחה. יש לנו כדור פורח בכאילו, וילד אחד בן 4 שמח.
הוא דילג פנימה כמו שרק יכולתי לחלום, ונכנס לתפקיד כמו ענק!
והוא כל כך נהנה!
הוא הרגיש על גג העולם, הרגיש כוכב, הבין שכל ההפקה הזאת היא בשבילו ולכבודו והיה כל כך גאה בעצמו ומאושר.
וזה כל מה שרציתי.

כשסיימנו את הצילומים, נדב הפריח לשמים את הבלונים ועקב אחריהם במבטו, איך הם נהיים קטנים קטנים קטנים...

אני בטוחה שנדב יזכור את החוויה הזאת כל חייו.
ואני יודעת שהוא מודה לי עליה.
הוא לא ישכח את החלומות, הדמיונות, הצבעים,
ואת הילדה שעברה שם, ורצתה לקנות בלון.

נדבי שלי, תמשיך לחייך ולחלום. ולטוס עם הדמיון.
אוהבת אותך המון,
אמא.