תמיד, לפני כל יציאה לחופשה משפחתית, עולה מחדש השאלה אם להשאיר את הילדה הרביעית שלי בבית. היא דורשת הרי כל כך הרבה תשומת לב. היא לא אוהבת מים, ואסור להשאיר אותה לרגע לבד. והיא יכולה להשתלט בקלות אם לא שמים לה גבולות. וכבד כבר להרים אותה...
מצד שני, כל כך עצוב בלעדיה. ואני יודעת שכל החופשה אני מאוד אתגעגע.
ואחשוב כל הזמן: "מה אם. מה אם היא היתה פה איתי."
כמעט תמיד אני מחליטה בסופו של דבר שאני חייבת לקחת אותה איתנו. את המצלמה שלי.
אז הפעם היא היתה שותפה שקטה. ישנה בחדר רוב הזמן, כשאנחנו שכשכנו במים כולנו ולאמא היו שתי ידיים חופשיות להניף ולהשפריץ.
ומידי פעם, ממש לכמה דקות, הוצאתי אותה וצילמתי.
ואז החבאתי אותה שוב, בארון בחדר במלון שלנו.
אני מרגישה שהיא היתה ולא היתה בחופשה.
אבל יותר חשוב מהכל - אני הייתי. כל כולי הייתי.
ובזכותה, יש לי כמה זכרונות שמורים עכשיו.
בנימה אופטימית זו אני רוצה לאחל לכולכם המשך ימים אחרונים של חופש מהנים, צאו, תשפריצו, תניפו. ואל תשכחו גם לצלם..
מצד שני, כל כך עצוב בלעדיה. ואני יודעת שכל החופשה אני מאוד אתגעגע.
ואחשוב כל הזמן: "מה אם. מה אם היא היתה פה איתי."
כמעט תמיד אני מחליטה בסופו של דבר שאני חייבת לקחת אותה איתנו. את המצלמה שלי.
אז הפעם היא היתה שותפה שקטה. ישנה בחדר רוב הזמן, כשאנחנו שכשכנו במים כולנו ולאמא היו שתי ידיים חופשיות להניף ולהשפריץ.
ומידי פעם, ממש לכמה דקות, הוצאתי אותה וצילמתי.
ואז החבאתי אותה שוב, בארון בחדר במלון שלנו.
אני מרגישה שהיא היתה ולא היתה בחופשה.
אבל יותר חשוב מהכל - אני הייתי. כל כולי הייתי.
ובזכותה, יש לי כמה זכרונות שמורים עכשיו.
בנימה אופטימית זו אני רוצה לאחל לכולכם המשך ימים אחרונים של חופש מהנים, צאו, תשפריצו, תניפו. ואל תשכחו גם לצלם..
