תחנות של צילום - באיזה גיל כדאי להביא את התינוק להצטלם

כדי שלא תפספסו את הרגעים המושלמים לצילום, אציג לכם את ה"תחנות" שבהן כדאי להגיע להצטלם.
כמובן שניתן להצטלם גם בין ה"תחנות" אבל מנסיוני בתחנות האלה יוצאות התמונות הטובות ביותר.
כדאי לתכנן ולתאם מספיק זמן מראש בהתאם לגיל, כי לפעמים זה מה שעושה את ההבדל בין תמונה נחמדה לתמונה מעולה.

התחנה הראשונה - ניובורן

התחנה הראשונה והמוצלחת ביותר היא 5 ימים עד חודש.  כשיש עדיפות ברורה לשבועיים הראשונים. בגיל הזה התינוקות ישנים שינה
עמוקה מאוד ומכורבלים בתנוחה עוברית ומאפשרים לי להניח אותן בתנוחות המתוקות שניתן לראות בגלריית ניובורן.

ברור לי מאוד שלעיתים קרובות קשה לצאת מהבית ולהגיע לסטודיו בגיל צעיר כל כך, אבל אלו הם ימים שלא חוזרים על עצמם
וזהו חלון הזדמנויות נדיר שחבל לפספס. אני מבחינתי משתדלת בכל מרצי לתת תחושה של בית כשמגיעים לסטודיו ולעזור
בכל מה שאפשר כדי שזמן הצילום יעבור בנעימים ושתעבור עליכם חוויה מדהימה.

התחנה השניה - גיל 3-4 חודשים

אמנם ניתן להצטלם גם בגילאים צעירים יותר (חודש וחודשיים) אבל אז הצילומים הם בעיקר צילומים משפחתיים כשהתינוק
מצולם בידיים של ההורים. בגיל 3-4 חודשים התינוק כבר מרים את הראש מחייך ומגיב. בגיל הזה מספיק לשים את אמא או
אבא מולו כדי שיפזר חיוכים בלי סוף.

התחנה השלישית - גיל 6-9 חודשים

בגיל הזה התינוק כבר ממש תיקשורתי. קל להצחיק אותו, הוא מרים עצמו על הידיים ולקראת גיל 8-9 חודשים לרוב גם יושב ומשחק.
זה גיל כייפי מאוד והצילומים בגיל הזה יוצאים חמודים להפליא. לרוב התינוק עדין לא זוחל (או זוחל בצורה מהוססת) ומאוד קל
להשאיר אותו במקום אחד ולהשתמש במגוון רקעים ותפאורה מעניינת.

התחנה הרביעית - גיל שנה

גיל שנה הוא גיל קסום. התינוק כבר מתחיל לעמוד (נשען על דברים או לעיתים כבר בכוחות עצמו), לעיתים גם מתחיל לעשות כמה צעדים.
לרוב בגיל שנה התינוק כבר זוחל ומודע לסביבה, מתפקע מצחוק, רוקד ומניע את גופו לצלילי מוסיקה ומוחא כפיים. תענוג אמיתי!
בגיל הזה התינוק כבר מתחיל להיות פעיל מאוד, וכבר קשה יותר לגרום לו לשבת במקום אחד. לכן אני אוהבת במיוחד את צילומי
ה"קייקסמאש" שמיועדים במיוחד לגיל שנה (אפשר גם שנתיים). בקייקסמאש מניחים עוגה מעוצבת מול הילד, לרוב לכבוד יום הולדתו
הראשון, ונותנים לו להתמודד איתה איך שמתחשק לו. החוויה מניבה תוצאות מדליקות ומתוקות של ילד מרוח בעוגה ומאושר.
העוגה המעניינת וההתעסקות איתה מאפשרות לילד לשבת במקומו לכמה דקות ברצף, מה שמאפשר לי לתפוס אותו דרך עדשת המצלמה
בזויות שונות ותקריבים.
לאלו שלא חובבים לכלוך במיוחד (אני קוראת ללכלוך כזה "לכלוך טוב") ומעדיפים תמונות רגילות, בגיל שנה אני נותנת לילד לשחק
על הסט ואני מצלמת תוך כדי משחק

ומה הלאה?

מגיל שנה והלאה הכל הולך. לכל גיל יש את הדברים המתוקים שלו, וגם את האתגרים שלו, איתם אני מתמודדת מתוך נסיון רב
בעבודה עם ילדים בכל הגילאים (וגם כאמא לשלושת ילדיי הפרטיים שלי). הצילום נעשה תוך כדי משחק וכיף, והמטרה היא לתת
לילד הרגשה של חוויה כייפית ולא של משהו מעיק שחייבים לעשות.

אני פה בשבילכם, בכל גיל, לעזור לכם להנציח בצורה אמנותית רגעים שלא יחזרו.



לתיאום סשן צילומים: 052-5628706
אתר האינטרנט של הסטודיו: www.shulmanphoto.co.il
דף הפייסבוק של הסטודיו: www.facebook.com/studioshulman

"לא צריך פוטושופ, התמונה מושלמת ככה"

פוטושופ.
תמונות מעובדות.
מה אומרים לכם המושגים האלה?

המושג "פוטושופ" הוא מושג טעון. נשמע מצחיק, ששם של תוכנה יכול להיות מושג טעון, אבל הנושא עלה לכותרות לא פעם, התרחב וכלל בתוכו נושאים חשובים כמו דיון בשאלת ייצוג הגוף הנשי, עד כמה הפרסום צריך להיות נאמן למציאות, ותפיסת מושג היופי. נראה כי לתוכנת הפוטושופ יצא שם שלילי של כלי שמעוות ומסלף את המציאות, של תוכנה שמאפשרת לפרסומאים להציג מציאות שקרית.
זו כנראה הסיבה שלקוחות רבים נוטם להרים גבה כשאני מספרת על עיבוד התמונה בפוטושופ. במיוחד כשמדובר בעיבוד בפוטושופ של צילומי ילדים או תינוקות.

הרבה פעמים אני שומעת מלקוחות את המשפט הבא: "התמונה הזו לא צריכה פוטושופ. היא מושלמת ככה". בשבילי, זה כמו להגיד לצייר רגע לפני שסיים את הציור שלו "לא צריך לסיים אותו, זה מושלם ככה".
אני לא מתייחסת לפוטושופ ככלי לתיקון המציאות. פוטושופ בשבילי הוא כלי להעצמת התמונה. הוא הפיניש של האמנות שלי.

פוטושופ אינו יכול להפוך תמונה לא טובה לתמונה טובה. אפשר "להציל" תמונה ולהפוך אותה לשמישה וסבירה, אבל עבורי, המטרה העיקרית של הפוטושופ היא להפוך תמונה מצויינת לתמונה שאי אפשר להתעלם ממנה. תמונה של "וואו".

אני מאמינה שאת רוב ההחלטות האמנותיות צריך לקחת בזמן הצילום - בחירת העדשות המתאימות, כיוון התאורה הנכונה ובחירת הרקעים המתאימים כדי להעביר את המסר. אני לא מתחילה לעבד תמונה אם היא לא מאוד קרובה לשאיפותיי.
בעיבוד שלי, אני לא משנה את המציאות, לא מפעילה פעלולי אפקטים כמו צביעה סלקטיבית (שחור לבן ורק פרט אחד צבעוני) או אפקטים אחרים שלטעמי לא תורמים לתמונה בשום אופן. אני משתדלת להיות נאמנות למציאות.

אני לא עובדת עם הכילים האוטומטיים שפוטושופ מציע לפעולות אוטומטיות של החלקת עור אלא עוברת ומלטשת איזור איזור לפי הצורך, כדי שישארו הנקבוביות הטבעיות של העור, והמראה יישאר אמיתי.
מבחינתי שלב העבודה בפוטושופ הוא שלב בלתי נפרד מעבודת הצילום, לכן אני מעבדת בעצמי את התמונות ולא מעסיקה גרפיקאית שתעבוד על התמונות במקומי. חשוב לי לתת את הפיניש הסופי בסגנון האמנותי שלי.

הפוטושופ מאפשר לי להדגיש את מה שחשוב לי לבטא.
הוא הנקודה בסוף המשפט.

למי שעוד לא מכיר, כתבתי מספר חוברות לימוד צילום. החוברת האחרונה היא החוברת "פוטושופ לצלמים",
בה אני מתארת שלב אחר שלב, את הדרך שבה אני מעבדת תמונה בפוטושופ.
החוברת נכתבה במיוחד עבור צלמים חובבים ומקצועיים שמעוניינים להרחיב את הידע שלהם וללמוד לעומק את נושא עיבוד התמונה בפוטושופ.

סשן מתחת לפוך

אני טיפוס של קיץ.
לא אוהבת חורף. לא עושה לי טוב כל הגשם והקור הזה.
אז החלטתי לקחת את הבאסה בסבבה ולהכניס קצת חמימות וכיף.
המצלמה המשודרגת החדשה שלי ביקשה ממש יפה סשן סיפתח חגיגי, אז לא נותר לי אלא להסכים.
קראתי לילדים לקפוץ ולהתכרבל במיטה של אמא ואבא, גור הכין פופקורן, וזהו, יש לנו סשן מתחת לפוך.



אין ספק שהמטרה הושגה - מצב הרוח השתפר בגדול!

 

 

 

"זה ייגמר בבכי"...

צלמת מצלמת צלמת

את דנה היפה הכרתי לפני קצת יותר משנה, בפייסבוק (ככה זה צלמים).
דנה היא צלמת הריון ומשפחה.
מצ'אט לצ'אט התחברנו.
דנה היתה סטודנטית במחזור הראשון והמיתולוגי של סדנת צילום תינוקות בהנחייתי.
אני באופן אישי מעולם לא פגשתי בחורה עם כמות כזאת של שמחת חיים. האושר פשוט נוזל ממנה.
בטוחה בעצמה, יפה מתמיד, וכרגיל מחייכת, היא הגיעה עם משפחתה לצילום ההריון השני שלה.
דנה'לה - כבוד לי להקדיש לך את הפוסט הזה. מאחלת לך המשך הצלחה יצירתית ועסקית ולידה מדהימה!